הבית הוא המקום בו אנו חשים הכי בטוחים ובתוכו אנו מרגישים מוגנים מפני זיהומים סביבתיים כגון רעש, זיהום אוויר וחשיפה לחומרים מסוכנים. אולם, מחקרים חדשים מראים שהבית לא בהכרח נקי מזיהום כמו שחשבנו. מתברר, שגם בבית, אנו מוקפים כל הזמן בכימקלים מסוכנים המצויים במוצרי הצריכה בהם אנו משתמשים; בחומרי הניקוי, במוצרי הקוסמטיקה והטיפוח ובמזונות שאנו אוכלים ונחשפים להם באופן יומיומי. חלק מהחומרים הרעילים הללו מתפרקים לחומרים אחרים, חלקם מזהמים את הסביבה וחלקם מצטברים בגופינו.

למרות שלמרבית האנשים יש יכולת להסתגל לשינויים סביבתיים וגוף האדם יודע להתמודד מול מגוון זיהומים סביבתיים, חשיפה לחומרים מסוכנים מזיקה לבריאות, בפרט לקבוצות פגיעות יותר כגון: ילדים, קשישים, נשים בהריון, ואנשים בעלי רגישות גנטית ו/או היסטוריה משפחתית למחלות שונות.

בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעתם המזיקה של כימקלים אלו ונערכים מחקרים רבים בנושא. בעשור האחרון, נמצא כי כאשר חומרים רעילים  חודרים לגוף דרך הנשימה, העור או באכילה, הם עלולים לגרום לתופעות שונות, החל מגירוי קל בעיניים ובמערכת הנשימה וכלה במחלות קשות כגון סרטן והפרעות נוירולוגיות, בקרב עובדים כמו גם בקרב הציבור הרחב.

על מנת להתמודד עם ההשפעות המזיקות של חומרים נפוצים אלו החלו ברחבי העולם להחמיר במדיניות ובאכיפה ולאתר פתרונות שונים ומגוונים, שלעיתים אף זולים למפתיע. עם זאת, חשוב לציין כי במחקרים נבדקה, על פי רוב, חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים בקרב חיות מעבדה, או בקרב אוכלוסיית עובדים (החשופים לכימיקלים במהלך העבודה השגרתית), אך כמעט ולא נערכה בדיקה באוכלוסיה הכללית.

ציבור מודע, ציבור בריא

הציבור הישראלי הוא ציבור משכיל ואכפתי. אך בכל הקשור לחשיפה לחומרים מסוכנים, בחוץ או בבית, הציבור אינו מיודע ולא מודע. משרדי הממשלה (בריאות, תמ"ת, מכון התקנים, הגנת הסביבה) לא מחנכים את הציבור לצרכנות בריאה ונבונה, שתפחית את החשיפה לכימיקלים הרעילים, וכך את התחלואה. בזיהום סביבתי הנגרם מתעשייה למשל, לא תמיד יש לציבור הרחב יכולת השפעה ו/או דרכים על מנת לפעול לצמצמו. אולם, בכל הקשור לזיהום בתוך הבית יש לנו, את היכולת להפחיתו ובכך לשמור על בריאותנו.