התקלפות, התפוררות וקריסה הן חלק מהבעיות שפוגעות בלוחות הגיר שמצפים חזיתות בניינים. ג'ק נגר, איש רשות העתיקות מסביר מהן הסיבות לכך מבחינה פיזית, ביולוגית וכימית וכיצד טיפול נכון יכול להציל אותם.

ג'ק נגר, רשות העתיקות בישראל ; מאנגלית: שירה מרום

במהלך העשור האחרון צופו חזיתות של מבנים מודרניים רבים בלוחות אבן גיר. אולם לוחות אלו, שעוביים אינו עולה על חמישה סנטימטרים, נהרסים במהירות. ההרס נגרם בשל תכונות האבן ואיכויותיה בעת חשיפתה לגורמים סביבתיים כגון זיהום אוויר, מלחים ומיקרואורגניזמים. אולם גורמים אלו אינם היחידים שמפוררים אותה: במקרים רבים פועלים גורמי שחיקה נוספים, המכונים בספרות המקצועית "מאמץ דיפרנציאלי", וכוללים בין השאר  מחזורי יובש ולחות, התפוררות החרסית שבאבן בשל ספיחת מים ועוד. התוצאה: הלוחות מתפוררים, נסדקים ומתקלפים ואף מתכסים במלחים ובקרומים שונים.
הצצה לתהליך המדעי חושף תהליך הדרגתי: ראשית מנגנוני שחיקה שונים יוצרים שיעור קורוזיה גבוה (הופעת כתמי חלודה) ומביאים לאבדן של חומר מהאבן. בהמשך, טיפולים שונים שהאבן עברה במטרה לשמר אותה, התגבשות מלחים על משטח האבן או חדירתם פנימה, ספיגת מים וכן, היווצרות קרומים חיים על משטח קשיח (ביופילם) אשר משפיעים על  מצב האבן ומעודדים התפשטות של סדקים והתקלפות. התוצאה הסופית תבוא לידי ביטוי בתהליך השחיקה "הרגיל" – בלייה של האבן ע"י גורמים סביבתיים, התגבשות מלחים, יצירת קרום וכדומה. על מנת להבין את הבעיות ולמצוא פתרונות עלינו לבחון כל אחת מן התופעות לעיל ולתאר את מנגנוני השחיקה המתקשרים אליהן.

התופעות הנ"ל גורמות נזק למשטח האבן על ידי הגברת רגישות האבן לבליה מגורמים סביבתיים, זאת בשל הגברת החספוס. כתוצאה מכך נגרמים סדקים והתנתקות של חלקי אבן. כדי להימנע או לצמצם את הנזק יש צורך בשיפור בקרת האיכות במהלך שלבי בחירת האבן ורכישתה: יש לשקול לא רק את תכונות האבן הסטנדרטיות אלא גם את שיעור הנקבוביות באבן, את תכונות החומרים הנוספים הנמצאים במבנה האבן, ואת נוכחותם של מלחים מסיסים באבן. כמו כן, יש להימנע משימוש בחומרי איטום על פני שטח האבן ואף משימוש בחומרי מילוי שאינם מתאימים המבוססים בעיקר על אפוקסי ושרפי פוליאסטר. על מנת להפחית את ספיחת המים ניתן לטפל במשטחי האבן לאחר התקנתם באמצעות חומרים איכותיים דוחי מים. סוג זה של חומרים מונע חדירה של נוזלים ובה בעת מתיר את התאדותם. חשוב במיוחד למנוע מצב של חדירת לחות מאחור, ובעת הצורך יש לקחת זאת בחשבון בתכנון גנים ומרפסות. ומה קורה כאשר נגרם נזק לאבן? במקרים מסוימים ניתן לבצע קונסולידציה של האבן תחת פיקוח מומחים לעניין.

בדרך כלל לניקיון פסח יש קונוטציות חיוביות - של טיהור והזדככות, של התחדשות ופינוי מקום לאפשרויות חדשות. אבל במכון הארצי למידע בהרעלות בקריה הרפואית רמב"ם רואים את הצד האחר של הניקיון -  הצד האפל. שם ההתכוננות לפסח נחווית כתקופה של עלייה בפציעות ונזקים לבריאות עקב שאיפה ובליעה של חומרי ניקוי. מנתוני המכון עולה כי כ-45% מהחשיפות לרעלים לפני חג הפסח מיוחסות לילדים עד גיל שש. 
"ככלל, כשעושים בחומרי הניקוי את השימוש הצפוי הם לא אמורים להיות מסוכנים", מסביר פרופ' ידידיה בנטור, מנהל המכון, "אבל לעתים, לא מספיק נדירות לצערי, עקב בלבול, טעות או אי השגחה, ילדים - ואפילו מבוגרים - בולעים חומרי ניקוי, שואפים אותם לריאות, מתיזים אותם לעיניים או נוגעים בהם ישירות - וזה כמובן גורם לנזק בריאותי". 
איך קורה שעושים שימוש כל כך לא תקין בחומרים? כשהורים משאירים בקבוקים פתוחים והילדים חושבים שמדובר במיץ, כשמישהו מוזג נוזל ניקוי לבקבוק או לכוס שתייה, כשילדים משחקים בבקבוקי תרסיס רק כדי ליהנות מהסילון היוצא מהם, או כשהם מתיישבים בתוך שלולית שנשפכה מבקבוק חומר ניקוי ואף אחד לא שם לב אליה. 
הדרך הטובה ביותר למנוע טעויות כאלה היא לא להכניס את חומרי הניקוי המסוכנים ביותר הביתה, בפרט לא אם יש לכם ילדים. אבל כדי לדעת מי ברשימת המסוכנים, יש להכיר אותם תחילה. פרופ' בנטור מפרט מהם חומרי הניקוי המסוכנים ביותר, ואיך מתבטאת הרעלה במקרה שזו התרחשה ויש  צורך לטפל בה.

ראש לרעלים
מנקה תנורים. שיאן הנזקים הוא מנקה התנורים אשר צועד בראש רשימת החומרים המסוכנים ביותר שיש בבית. בליעה של החומר עלולה לגרום כווייה בוושט או בקיבה, שמחייבת לעתים כריתה של חלקים במערכת העיכול; מגע ישיר של החומר עם העור עלול לגרום לכוויות קשות; התזה של החומר לעיניים עלולה לגרום לכוויות בעיניים; שאיפה של החומר יכולה להוביל לגירוי דרכי הנשימה.

חומר לפתיחת סתימות. השני ביכולתו להרעיל ולהריץ ילדים למיון הוא חומר לפתיחת הסתימות בכיור ובשירותים. מוצרים אלה מכילים חומצות או בסיסים חזקים, שבליעה, מגע בעור או בעיניים או שאיפה שלהם עלולים לגרום לנזק חמור.

חומרים להסרת אבנית מאסלות. הרסני כמעט כמו החומר לפתיחת סתימות הוא החומר להסרת אבנית ממקלחות ובתי שימוש אשר מכיל חומצות. בדרך כלל מדובר בחומצות חזקות שריכוזן נמוך יותר מאשר החומצות לפתיחת סתימות. על אף זאת, אין להקל ראש בפגיעתן. 

אקונומיקה. לאקונומיקה יצא שם של חומר ניקוי לא סימפתי ואף קטלני. ריכוז הקונומיקה המשווקת כתכשיר לניקוי ביתי אינו גבוה במיוחד, ולכן היא מדורגת במקום הרביעי ברשימת הסכנות. ועם זאת,, בליעת אקונומיקה יכולה לגרום לגירוי דרכי העיכול ובכמות גדולה אך לכוויות. מגע עם העיניים יגרום אף הוא לגירוי או לכוויה ומגע עם העור לדלקת מקומית.  לכן, כאשר משתמשים באקונומיקה להסרת כתמי קפה או תה מספלים, יש להשגיח שלא ישתו אותה בטעות. 
שימו לב: ערבוב של אקונומיקה עם מנקי אסלות גורם לשחרור גז כלור המסוכן לריאות. נזק שמתבטא לעתים בגירוי קל, אבל יכול להוביל לאסתמה ואפילו לבצקת ריאות.

חומרים למדיחי כלים. גם אבקות ונוזלים למדיח הכלים מכילים חומרים המכילים בסיס חזק מספיק כך שיוכל לחקות הקרצוף שסבתא עשתה בעזרת צמר פלדה. נכון שהסיכון לבלוע אותם פחת כיום, אחרי שעטפו את מרבית המוצרים באריזה קשה לפתיחה, אבל ילד שמצליח לפתוח את האריזה ומכניס את הטבלייה, האבקה שבתפזורת או הנוזל לפיו מצוי בסכנה.

קוטלי חרקים. עד לא מזמן הם הכילו חומרים מסוכנים שבשימוש מרובה או לא נכון יכולים לגרום לנזקים בדרכי העיכול, בלב ובריאות. החומרים של היום פחות פוגעניים, אך עדיין לא כדאי לרסס בחדר סגור ולא מאוורר ולא על שטיחים, ספות וכלי מיטה.

טרפנטין. המהדרין לא מסתפקים בניקוי הבית בפסח אלא גם צובעים אותו, וזה גורם להם לא פעם להשתמש במדללי צבע על בסיס נפט, שהמפורסם ביניהם הוא הטרפנטין. חומר שקוף זה, שלא פעם שמים אותו בקנקלים פתוחים או מכלי שתייה אחריים, עלול לגרום לדלקת ריאות מסוכנת ביותר (דלקת ריאות כימית) אם יש מי שמתבלבל בינו לבין מים ושותה אותו.

סבוני כלים ושטיפת רצפות. סבוני כלים ורצפה הם חומרים פחות אגרסיביים מחבריהם שבמעלה הרשימה. עם זאת, בליעה שלהם יכולה לגרום לכאבי בטן, הקאה ושיעול. לא פעם ילדים שותים את הנוזל המשמש ליצירת בלונים ולהפרחתם, נוזל שהוא סבון כלים או דומה לו.

זנב להרעלות
לרוב תאונות קורות כמובן בזמן שאין באזור מבוגר אחראי או שאין הוא שם מספיק לב למעשיו של הילד. לכן, החשיפה לרעל מתגלית אם רואים שהילד בא במגע עם החומר, או לאחר שמופיעים תסמינים, למשל:  
בעור – כאב, אודם, נפיחות ושלפוחיות.
בעיניים – אודם, כאב, נפיחות וקושי לפתוח את העין.
בדרכי העיכול - כאב בטן, בחילה, הקאה, חוסר יכולת לאכול וריור (הפרשת רוק מהפה).
בדרכי הנשימה – קשיי נשימה, שיעול, קוצר נשימה.

מה עושים  במקרה של הרעלה?
אם יש לכם חשד שמישהו בקרבתכם הורעל מחומר ניקוי תוכלו להתקשר למכון הארצי למידע  בהרעלות (טל': 04-8541900) או לפנות לסיוע רפואי אחר, למשל למרפאה הקהילתית או לחדר המיון. אם מדובר בפגיעה קלה בעור או בעיניים, לעתים ניתן יהיה להסתפק בשטיפת האזור במים, ואם מדובר בבליעה ייתכן שאפשר יהיה להסתפק בשתיית חלב או מים, אם הנפגע בהכרה מלאה וללא סימנים של מצוקה נשימתית. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ ללא דיחוי עם גורם רפואי ולפעול על פי הנחיותיו, ובשום אופן לא לגרום לנפגע להקיא כי זה יכול להחמיר את המצב.

להמשך קריאה לחץ כאן.

מינהל התקינה במשרד התמ"ת יצא למבצע לאכיפת התקנים הרשמיים של מוצרי ניקוי על מנת למנוע את שיווקם ומכירת ם של המוצרים, שלא עומדים בדרישות התקנים, בשוק הישראלי
 במבצע נבדקו מסירי שומנים, תמיסות "אקונומיקה", נוזלים לניקוי כלים ועוד
 
הממונה על התקינה במשרד התמ"ת מזהיר את הציבור מפני שימוש בחומרי ניקוי שאינם עומדים בדרישות התקן ומהנגישות של ילדים קטנים לחומרים מסוכנים בכלל
הממונה על התקינה מבקש תשומת לב מרבית לאזהרות, הוראות השימוש והוראות הבטיחות שעל גבי האריזות של חומרי הניקוי
כל  הסימונים על גבי האריזה חייבים להיות בשפה העברית, ברורים לקריאה ועמידים לשפשוף ולמחיקה

הממונה על התקינה במשרד התמ"ת גרישה דייטש, מציין כי מדי שנה, לקראת חג הפסח, מתמלא השוק הישראלי בחומרי ניקוי רבים. חומרים אלה, הופכים את מלאכת הניקיון והחיטוי, לקלה יותר. ואולם, חשוב לזכור שחומרי הניקוי מכילים תרכובות של כימיקלים שונים, אשר עלולים לפגוע בבריאות האדם ובאיכות הסביבה.

מידי שנה, לקראת חג הפסח, מבצע מינהל התקינה במשרד התמ"ת מבצע לאכיפת התקנים הרשמיים ע"י נטילת מוצרי ניקוי שונים הנמכרים בשוק הישראלי. במבצע נבדקו חומרי ניקוי שונים כגון : מסירי שומנים, תמיסות "אקונומיקה", נוזלים לניקוי כלים ועוד, הנמכרים באזורים שונים של ישראל. המוצרים האלה, נמסרו למכון התקנים הישראלי לבדיקת התאמתם לתקנים הרשמיים. בהתאם לתוצאות הבדיקות, ינקטו מיידית על ידי הממונה על התקינה בתמ"ת, אמצעים מתאימים שעומדים לרשותו על-פי חוק התקנים, למניעת שיווק ומכירת המוצרים, שלא עומדים בדרישות התקנים, בשוק הישראלי .

הממונה על התקינה, מציין כי התוצאות הראשוניות של הבדיקות מצביעות על אי-התאמות מינוריות לתקנים בחלק המוצרים, כאשר רובם עומדים בדרישות התקנים. יחד עם זאת, עדיין יכולים לחדור לשוק מוצרים שלא נבדקו במכון התקנים ויתכן שלא עומדים בדרישות התקנים החלים עליהם. 

איך ניתן להימנע מקניית המוצרים האלה ?

בדיקת האריזה של המוצר:
א.    האריזה צריכה להיות אטומה וחזקה, ובמקרים מיוחדים, כאשר מדובר על חומרים מסוכנים- חייבת להיות קשת-פתיחה לילדים.
ב.     יש לוודא שעל אריזת המוצר מופיע סמל קבוצת הסיכון של המוצר:

 הסימון של האריזה יכלול את הפרטים האלה:

-   שם יצרן החומר, מספר הטלפון שלו ומענו המלא או שם היבואן, מספר הטלפון שלו ומענו המלא.
-   כמות החומר ביחידות מסה למוצקים או ביחידות נפח לנוזלים ולגזים.
-   קוד לזיהוי מנת הייצור.
-   הוראות שימוש בחומר והוראות אחסון.
-   הוראות בטיחות ו/או הוראות עזרה ראשונה.

כל  הסימונים על גבי האריזה חייבים להיות בשפה העברית, ברורים לקריאה ועמידים לשפשוף ולמחיקה.

דייטש מציין כי רוב חומרי הניקוי הנמכרים בשוק הישראלי, בין שהם מיוצרים בארץ ובין שמיובאים, חייבים להתאים לדרישות התקנים הישראליים הרשמיים. התקנים, בחלקם, מגבילים את ריכוז התרכיבים המסוכנים בהם, בעוד שאחרים אף אוסרים את השימוש בחומרים מסוכנים מסוימים לייצור מוצרי הניקוי.

אבקות הכביסה הנמכרות בארץ חייבות לעמוד בדרישות תקן ישראלי רשמי ת"י 438 חלק 1; נוזלים לניקוי כלים – בדרישות תקן ישראלי רשמי ת"י 139; תכשירים להסרת שומנים בניקוי תנורים – בדרישות תקן ישראלי רשמי ת"י 4272 חלק 1;סבוני תמרוקים – בדרישות תקן ת"י 240; תמיסות "אקונומיקה" – בדרישות תקן ישראלי רשמי ת"י 261.  בנוסף לאמור, כל החומרים הנ"ל חייבים להתאים לדרישות תקן ישראלי רשמי ת"י 2302 חלק 1 "חומרים ותכשירים מסוכנים: מיון, אריזה, תווי וסימון".

עוד מדגיש דייטש כי כל חומרי הניקוי המיובאים, שחלים עליהם התקנים הרשמיים, נבדקים במכון התקנים הישראלי להתאמתם לתקנים החלים עליהם, טרם שחרורם מהמכס. אכיפת התקנות על מוצרים אלה, מתוצרת הארץ, מתרכזת במינהל התקינה שבמשרד התמ"ת.

הממונה על התקינה "אני פונה לציבור לקראת חג הפסח ומבקש תשומת לב מרבית לאזהרות, הוראות השימוש והוראות הבטיחות שעל גבי האריזות של חומרי הניקוי וכן מזהיר את הציבור מהנגישות של ילדים קטנים לחומרים האלה". 

מאילו חומרי ניקוי כדאי להיזהר?
אין חומרי ניקוי כימיים שעדיפים על חבריהם. בין חומרי הניקוי הביתי ישנם ממיסים אורגניים, חומצות, בסיסים ודטרגנטים, שהם כולם כימיקלים חריפים. חומרי הגלם לייצורם מבוססים בעיקר על תוצרי נפט, זרחות (תחמוצות זרחן), כלור, חומצות אגרסיביות ומתכות. לחומרים הללו יכולת להיספג בגופנו ולחדור אל מחזור הדם שלנו, דרך מגע ישיר עם העור, או דרך מערכת הנשימה והריריות.
כל חומרי הניקוי הם חומרים שעלולים להזיק לעור. הם נקראים ברפואת העור חומרים מגרים (איריטנטיים). ככל חומר הניקוי מרוכז יותר, הוא יגרום לנזק רב יותר בזמן קצר יותר. אין ספק כי חומר שנועד לפרק שומן שרוף שמצטבר על המחבת, יכול בקלות לפגוע בעורנו, ולגרום לנזק של קילוף שכבתו החיצונית עד כדי כוויה.
בין סוגי החומרים ישנם כמובן הבדלים הנובעים מחוזק החומר, ריכוזו וזמן המגע שלנו איתו, אך אפילו שימוש תדיר בסבון ידיים ומים עשוי לפגוע בהגנה הטבעית של העור ולייבשו!

להמשך קריאה לחץ כאן

לאילו נזקים גורמים חומרי הניקוי?
חומרי הניקוי הביתי הם חומרים העשויים לגרום לגירוי בעור, בעיניים ובמערכת הנשימה. 
הפגיעה הנפוצה היא בעור- בו הם מורידים את שכבת השומן (החלב) המגנה, וגורמים למיקרו-סדקים על פניו. העור נעשה אדום, מכווץ, "שורף" ומיובש. כאשר זה קורה, כל דבר שנמרח יגרום לצריבה ואי נעימות ואפילו מגע עם מים פושרים עשוי לכאוב. 

חומרים שמתאדים יכולים לחדור דרך הריריות גם ללא מגע ישיר עימן, אז יכולה להיות תגובה של מערכת הנשימה או תחושה של צריבה בעיניים. במערכת הנשימה התגובה המיידית לספיגת רעלים מחומרי ניקוי יכולה להיות: צריבה בגרון, התקף שיעול או התעטשות והתקפי אלרגיה. שאיפה של חומרי ניקוי יכולה לגרום גם לכאבי ראש וסחרחורות, ובמקרים מסוימים אף להקאה.
הנזק יהיה חמור יותר אצל אנשים שלהם רגישות מובנית במערכת הנשימה כמו, נזלת אלרגית או אסתמה.

אלרגיות - ישנם חומרי ניקוי שיזיקו יותר לאנשים מסוימים לעומת אחרים, בגלל תגובה אלרגית שלהם לאותו החומר. חומרים אלו הם למעשה עלולים גם לגרום לתגובה של גירוי וגם לתגובה אלרגית בעת ובעונה אחת אצל האדם הרגיש להם.

מה עושים כאשר מרגישים פגיעה מחומר ניקוי:
•    הטיפול הראשוני הטוב ביותר בבית הוא שטיפת העור שבא במגע עם חומר בהרבה מים, ולהשלים במריחת משחה שתחזיר את הלחות לעור. אם התגובה חריפה מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
•    בכוויות- רצוי מאוד להגיע לאבחון אצל רופא. עד אז ניתן להשתמש במשחה רפואית לכוויות כמו סביעור. 

כיצד נמנע נזקים של חומרי ניקוי:
•    ליצור הפרדה - בכל מגע עם חומרי ניקוי רצוי להשתמש בכפפות ללא טלק. אם מדובר בחומר חריף (כמו מנקה תנורים) יש צורך בכפפות עבות במיוחד ורצוי שיהיו בעלות ריפוד בד פנימי. אם אין בנמצא כפפות כאלה ניתן לעטוף את היד בבד, ועליו ללבוש כפפות גומי. כפפות לטקס חד פעמיות גורמות בעצמן לגירוי בעור, ולכן אינן מומלצות לשימוש בניקיון. הן דקות מידי ולא עמידות בפני חומרים רבים, הלטקס הוא חומר אלרגני אצל אנשים רבים, והטלק עצמו גורם ליובש חמור בעור. אם קונים כפפות חד פעמיות עדיף לקנות כפפות העשויות מויניל ללא טלק.
•    לחות העור – מניעה: כאשר ישנו עיסוק רב בחומרים חריפים או חומרי ניקוי (אפילו סבון כלים) מומלץ שימוש בקרמים טיפוליים המעלים את יכולת ההגנה של העור, כגון קרם טיפולי מסדרת אקסרה. כמו כן כדאי למרוח קרם לחות רגיל על הידיים אחרי כל מגע במים ו/או סבון. אפשר להחזיק שפופרת קרם במקום נגיש כדי לא לשכוח למרוח מספר פעמים ביום. חשוב לבחור קרם ידיים שנספג היטב בעור, קרם שאינו נספג אינו יעיל.
•    אוורור - בשימוש עם חומרים חריפים כמו מסירי שומנים, רצוי לצמצם ככל האפשר את המגע עם החומר ושאיפתו. רצוי להשרות כלים בחומר חריף במרפסת, או בחדר מאוורר. מכיוון שהם נדיפים, יש לעטוף את האף והפה במטפחת בזמן הניקיון, ניתן גם לרכוש מסכות הדומות לאלו של מנתחים.
•    מים - משטחים וכלים שניקינו בחומר יש לשטוף עם הרבה מים ואז לנגבם, כדי להימנע משאריות חומר עליהם. 

מאת: ד"ר זהבה לבר, מומחית ברפואת עור ודרמטולוגיה קוסמטית

לקראת חג הפסח ומבצעי הניקיון המקדימים לו, מציעה לכם המועצה לישראל יפה לוותר על חומרי הניקוי הרעילים, אחת ולתמיד. כך לא רק תמנעו זיהום חמור ומתמשך של הסביבה, אלא גם תחסכו מעצמכם סיכונים בריאותיים וחשיפה לרעלים.

 
 
מדי שנה, לקראת חג הפסח, נרשם בחדרי המיון גידול חד במספר הילדים הנפגעים מכוויות ומהרעלות: כמעט פי שתיים מאשר ביתר חודשי השנה*. אחת מהסיבות המרכזיות לכך היא, כמובן, ניקיון האביב המסורתי, במהלכו מקורצפים עד חורמה כל גומחה ומרצפת בבית. מטבע הדברים, בתקופה זו חשופים הילדים לחומרי ניקוי יותר מבכל זמן אחר, מה שמסתיים במקרים רבים בהרעלה.
 
הנתון הזה ממחיש עובדה בלתי-נתפסת: כולנו, למעט אחוז קטן של יוצאים מהכלל, משלימים באופן קבוע עם הימצאותם של רעלים בחומרים שמשמשים אותנו בחיי היום-יום. יותר מזה: החומרים הללו לא רק מסוכנים לבריאות, אלא גם גורמים נזקים אדירים לסביבה. אריזות החומרים נזרקות לאשפה והמים המעורבבים עם חומרי ניקיון נשטפים לביוב – וכך נגרם זיהום מתמשך של האדמה ושל המים. 
 
בתפריט החג: תוצרי נפט, חומצות אנאורגניות, כלורידים ושאר רעלים
 
למרות שכולנו ללא יוצאים מהכלל חשופים למוצרי ניקיון רבים, המודעות לתכולתם של אותם חומרים נמוכה למדי. מי שיתעניין יגלה שחומרי הניקיון הנפוצים מבוססים ברובם על חומרים סינתטטים המופקים 
מנפט, כלורידים, חומצות אגרסיביות, מתכות ותחמוצות זרחן.
 
יש לציין, שהנזק שגורמים כל אותם חומרים אינו תמיד נזק מיידי. אלו חומרים שנספגים בגוף דרך הנשימה ודרך העור, במגע ישיר ובמגע עקיף עם שאריות החומר הנותרות על בגדים, רהיטים וכלי אוכל. חשיפה ממושכת ידועה כגורמת להזדקנות העור, לאלרגיות, לבעיות נשימה ולפעמים אף לסוגים מסוימים של סרטן. יותר מכל נמצאים בסיכון נשים הרות, קשישים, ילדים ואנשים הסובלים מבעיות נשימה. 
 
חומרי ניקוי אקולוגיים – יש דבר כזה!
 
כאמור – לא חייבים להשלים עם רוע הגזרה. אפשר למצוא כיום עולם שלם של חומרי ניקוי אקולוגיים שמנקים באותה היעילות בלי הסיכונים והנזקים הנלווים. חומרים אלו ניתן לרכוש בחנויות טבע ואף בחלק מהרשתות הגדולות.
 
חומרי הניקוי האקולוגיים מבוססים על רכיבים טבעיים בלבד, כגון מינרלים ותמציות צמחים, ואינם מכילים כימיקלים סינתטים ורעלים. בשל הרכבם הם אינם מסכנים את הבריאות ומתפרקים במהירות לאחר השימוש – כך שהם אינם מהווים סכנה לא לאדם ולא לסביבה. עם זאת, יש לזכור כי אלו עדיין חומרי ניקוי שאינם מיועדים לאכילה/לבליעה.
 
תכונותיהם של חומרי הניקוי האקולוגיים לא רק מונעות זיהום, אלא גם מאפשרות חיסכון מים מוגבר. במרבית המקרים, לאחר ניקיון באמצעות חומרי ניקוי אקולוגיים, ניתן לנצל את שארית המים ישירות להשקיית עציצים וצמחים בגינה, ועל ידי כך להקטין את צריכת המים. כשמדובר בכביסה באמצעות חומר ניקוי אקולוגי – מומלץ לערבב את המים היטב לפני ההשקיה. 
 
ניקיון אקולוגי בנוסח "עשה זאת בעצמך"
 
אפשרות נוספת לניקיון ידידותי לאדם ולסביבה היא ניקיון באמצעות חומרים ביתיים. תתפלאו לגלות עד כמה זה יכול להיות יעיל וקל. כל שעליכם לעשות הוא לפתוח את החלונות לרווחה, ללבוש כפפות להגנה על העור ולפעול על פי ההנחיות הבאות: 
שטיפת רצפות - מלאו דלי במים והוסיפו לו כוס חומץ וארבע עד חמש טיפות של שמן אתרי כמו גרניום, לבנדר, לימון או מליסה.
 
ניקוי שטיחים – לאחר שימוש בשואב אבק, טבלו מברשת בתערובת של חומץ ומים ביחס של 1:1 והברישו באמצעותה את השטיח בעדינות. פעולה זאת תשפר את מראה השטיח ותמנע ריחות לא נעימים.
 
הברקת רהיטי עץ – הספיגו פיסת בד בתערובת חומץ ושמן זית ביחס של 1:1 ובאמצעותה נגבו בעדינות את הרהיטים.
 
ניקיון באמבטיה – השרו את הכיורים, את האמבטיה ואת בית השימוש בחומץ או במים שבהם המסתם מלח לימון או סודה לשתייה. לאחר מכן שפשפו היטב עם מעט מים ותקבלו משטחים נקיים מכתמים ומחיידקים.
 
ניקוי ברזים – ברזים נוטים להתכסות בירוקת ובכתמים קשים להסרה. כדי לנקות אותם השתמשו בבקבוק התזה מלא במים עם מלח לימון או חומץ.
 
ניקוי חלונות ומראות – מנקים באמצעות סמרטוט טבול בחומץ ומים ביחס 1:1, ומייבשים באמצעות עיתונים. 
 
שטיפת כלים – דללו חומץ במים חמים ביחס של 1:1. באמצעות נוזל זה תוכלו לנקות ביעילות כלים שונים, כולל מחבתות, סירים וכלי קריסטל. 
 
הסרת אבנית – על ידי הוספת חצי בקבוק חומץ או שתי כפות מלח לימון למכונת הכביסה או למדיח הכלים לפני הפעלה, תוכלו להסיר את האבנית המצטברת במכשירים אלו. להסרת אבנית מהקומקום הכניסו לתוכו מעט מלח לימון או לימון שלם, הרתיחו בו מים, המתינו חצי שעה ושטפו אותו.
 
הסרת כתמי קפה ותה – גם כתמים עקשנים אלו ניתן להסיר בקלות, על ידי השרייה ללילה במים חמים להם הוספתם סודה לשתייה, ולאחריה שטיפה בחומץ ומים.
 
הברקת כלים מנחושת – משפשפים בקליפת לימון את הכלים ולאחר מכן מנגבים אותם באמצעות מטלית יבשה.
הערה לסיום: אל תסתכל על הקנקן? דווקא כן
 
כאמור, התכולה של חומרי הניקיון היא חשובה, אך גם האריזה שלהם. בקבוק גדול של מרכך כביסה, לדוגמה, יכול לשמש עבור אותו מספר כביסות כמו בקבוק קטן. ההבדל הוא שהבקבוק הגדול מכיל חומר פחות מרוכז, כלומר יותר מים. ההובלה של המיכלים הגדולים והכבדים צורכת יותר דלק וגורמת ליותר זיהום אויר. על כן, עדיף לבחור בחומרי ניקוי מרוכזים יותר – גם טוב לסביבה וגם מקל על הסחיבה. כמובן, כך או כך, כשהמיכל מתרוקן, יש לזרוק אותו למיכל למיחזור כלי פלסטיק.
 
*על פי נתוני ארגון בטרם

להמשך קריאה לחץ כאן

בשיעור זה נדבר על בטיחות מחומרי ניקוי בבית:
בשנת 2007 תועדו בישראל 27000 מקרים של חשיפות לחומרים מסוכנים בילדים. רובם בילדים מתחת לגיל 6 שנים. סיבת ההרעלה היתה לרוב כתוצאה מחשיפה לתרופות ולכימיקלים. הפגיעה הקשה ביותר ואף תמותה התרחשה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, חומרים קורוסיבים ותרופות מסוימות. ארון ניקוי ממוצע בישראל מכיל כ- 15 מוצרי ניקוי. וכ-40 אחוז מהארונות ממוקמים במקום לא בטיחותי- נמוך ולא נעול.

כרופאים, אנו נתקלים יום יום במקרים קשים של ילדים המגיעים לבית החולים ולעיתים אנו יודעים שמדובר במקרים שיוכלו להימנע מהם. מטרתנו להעניק לכם כלים וידע. ככל שיהיה לך ידע מה לעשות במצבי לחץ, תהיי רגועה יותר ותוכלי לטפל טוב יותר בילדך.

בשיעור זה נדבר על בטיחות מחומרי ניקוי בבית:

בשנת 2007 תועדו בישראל 27000 מקרים של חשיפות לחומרים מסוכנים בילדים. רובם בילדים מתחת לגיל 6 שנים. סיבת ההרעלה היתה לרוב כתוצאה מחשיפה לתרופות ולכימיקלים. הפגיעה הקשה ביותר ואף תמותה התרחשה כתוצאה מחשיפה לחומרי הדברה, חומרים קורוסיבים ותרופות מסוימות. ארון ניקוי ממוצע בישראל מכיל כ- 15 מוצרי ניקוי. וכ-40 אחוז מהארונות ממוקמים במקום לא בטיחותי- נמוך ולא נעול.

מבין כלל חומרי הניקוי בבית החומרים עם פוטנציאל הפגיעה הגדול ביותר הינם מנקי תנורים ומסירי שומנים (בסיסים חזקים), פותחי סתימות (בסיסים חזקים או חומצות חזקות) ומנקי אסלות (חומצות). חומרים אלה גורמים לנזק המשתנה בחומרתו בהתאם לחומרת החשיפה ומשכה ויכולים לגרום לכוויות עמוקות בכל איבר או רקמה איתה הם באים במגע כגון עור ריריות העין והוושט ואף לגרום לנזקים ארוכי טווח כגון היצרויות בוושט, ובמקרים מסוימים, בליעת חומצות ובסיסים עלולה להסתיים במוות. חומרי הלבנה (אקונומיקה) מכילים בדרך כלל נתרן תת-כלורי. ריכוזו בתכשירים הביתיים אמנם קטן אך יש בו כדי לגרות את העור וריריות העיניים ואת דרכי העיכול.

הטיפול במקרה של חשיפה לחומר החשוד כרעיל צריך להיות מהיר. במידה ויש פגיעה ברירית העיניים או העור יש לשטוף מתחת למי ברז. במידה ויש בליעה של חומר החשוד כמסוכן יש לתת לילד לשתות חצי כוס מים או חלב (בתנאי שהוא בהכרה וללא מצוקה נשימתית) אין לגרום להקאה אצל הילד בשל הסיכוי להחמרה של הנזק ולתשניק.

לאחר הפעולה המידית יש להתקשר עם גורם רפואי שיוכל לסייע בעצה ובהכוונה, כמו רופא משפחה או המכון הארצי למידע בהרעלות ברמב"ם.( 048541900) אשר יעריכו את הסיכון והצורך בטיפול רפואי

יש לזכור כי הטיפול הטוב ביותר הינו מניעה! 
כיצד ניתן למנוע הרעלה בילדים? 
העדיפו תרופות וחומרים רעילים באריזות עם מכסה וסגר בטיחותיים המקשים את פתיחתם בידי ילדים.
אחסנו תרופות וחומרים רעילים במקום גבוה ונעול מבלי גישה לילדים קטנים.
הקפידו להשאיר תרופות וחומרים רעילים באריזתם המקורית. בשום אופן אין להעבירם לאריזות של מזון ובקבוקי משקה.
הפרידו לחלוטין בין מקום האחסון של תרופות וחומרים רעילים למקום האחסון של מזון ומשקה.
מיד בתום השימוש בתרופות ובחומרים רעילים סגרו את המכלים היטב.
אין ליטול תרופות בנוכחות הילדים.
אין להציג תרופות כממתקים על מנת לשכנע את הילדים לנטלן.
הרחיקו ארנקים ותיקים, שבהם אתם נוהגים להחזיק תרופות, מהישג ידם של הילדים.
סלקו מהבית תרופות וחומרים רעילים שאינכם צריכים או פג תוקפם.
לעולם אין לתת לילדים לשחק באריזות של תרופות וחומרי ניקוי.

דלקות העור התעסוקתיות נגרמות כתוצאה ממגע ישיר של עובדים עם כימיקלים שונים בסביבת העבודה. קיימת חלוקה לדלקות עור איריטנטיות ממגע, בהן חשיפה של העובדים לחומרים השונים מתבטאת בגירויים בעור באיזור בהם היה מגע ישיר עם אותם חומרים, בעיקר בכפות הידיים, וכן דלקות עור אלרגיות ממגע, בהן בעקבות חשיפה לאלרגן מסוים מתפתחת רגישות.
מרבית דלקות עור ממגע הגורמות גירוי (Irritant Contact Dermatitis) נגרמות בסביבת עבודה נוזלית (רטובה). 
חומרים כימיים שונים עימם באים במגע, משפיעים באופן שונה על מידת הרגישות של העור משום תכונותיהם הכימיות השונות (לדוגמא, חומצות, בסיסים או מלחים), כמויות החומרים וריכוזם, משך ותדירות החשיפה, וכן מצבי הצבירה של החומרים (גזים, נוזלים או מוצקים), זיהום סביבתי ותנאי עומס החום. לדוגמא, מקום עבודה שאינו מאוורר ועומס החום בו גבוה (טמפרטורות ותנאי לחות גבוהים), גורם להזעה מרובה בקרב העובדים. הזיעה, הממיסה אבקות כימיקלים שבאו במגע עם העור, עלולה להחריף את הגירוי בעור משום שהיא מאפשרת לכימיקלים מסוימים בצורתם הנוזלית לחדור דרכו. לחילופין, הזיעה השוטפת החוצה כימיקלים המצויים על גבי העור, עשויה לדלל את ריכוזם ובכך להגן על העור. כמו כן האיזור או האיבר בגוף שנפגעו, בריאות העור (חתכים, שריטות ושפשופים), גיל הנפגע וכן רגישויות גנטיות, אחראים לביטויים ולתגובות השונות של העור במגעו עם החומרים השונים. גם משך ותדירות החשיפה אל הכימיקלים הינם בעלי השפעה על התפתחות דלקות העור. בעוד מגע קצר טווח עם חומרים מסוימים אינו גורם כל רגישות, חשיפה חוזרת לפרקי זמן ממושכים עלולה לגרום לתגובות אלרגיות או דלקות עור ממגע הגורמות גירוי. בעקבות זאת, הרגישויות בעור יכולות להיות קלות וחולפות, לגרום לסדקים ולפגיעה בגמישות העור, ואף לגרום לדלקות עור חמורות2. 
מעבר להשפעה הקלינית, דלקות העור התעסוקתיות בעלות השלכות נוספות. הפרעות בתפקוד, אובדן ימי עבודה ולעיתים גם הפסקת עבודה, פגיעה ביחסים חברתיים ותוך-משפחתיים עד כדי התפתחות הפרעות נפשיות, הינן תופעות המדווחות על ידי העובדים הנפגעים (2).
הטיפול בדלקות העור מבוסס על משחות שונות, בחלקן סטרואידיות, להקלת הגרד ולהעלמת הפריחה. בהעדר סיבוכים, החלמת הנזק הנגרם לשכבות העור נמשכת מספר ימים מתום החשיפה לגורם הכימי (בדלקת עור ממגע הגורמות גירוי) ומספר שבועות עד חודשים בדלקות עור אלרגיות ממגע. חשוב להגן על העור מפגיעות פיזיות וכימיות, להימנע מחשיפה לקרינת שמש, רוחות ושינויי טמפרטורה במהלך השלב הפעיל של הדלקת.

 להמשך קריאה לחץ כאן.

זהירות! אריחי שיש נושרים מהבניין
ב-20 השנים האחרונות מפארים אריחי השיש עשרות אלפי בנייני מגורים, משרדים בתי ספר ומבני ציבור. אלא שמה שנראה מהודר כל כך מרחוק, עלול להיות מסוכן מקרוב. כיצד עובדת שיטת החיפוי? ומדוע זה רק עניין של זמן עד שיהיו נפגעים נוספים
עידו אפרתי פורסם:  04.09.06 , 22:31

זה קרה לפני כשבוע. ילד בן 5 מהוד השרון נפצע אנושות לאחר שאריח חיפוי מבניין נפל על ראשו (ראה מסגרת). הילד שהה עם אמו בגינה מתחת לבניין ברחוב הנשיאים, כשאריח שיש בגודל של מטר וחצי על 40 סנטימטר השתחרר מהקומה השמינית, נפל ופגע בראשו.
 
מחברת דניה סיבוס, הקבלן המבצע של חיפויי השיש, נמסר: "הנושא נמצא בתהליך בדיקה מעמיקה בשיתוף עיריית הוד השרון והמשטרה ובידיעת היזמים של הפרוייקט. לאור תוצאות המקרה, החברה עושה בדיקה רוחבית על מנת למנוע מקרים מסוג זה בעתיד".
 
אולם למי שמצוי בענף הבנייה וחיפויי הבניין זו אינה הפתעה. מקרים של "צניחת" אריחי השיש הם תופעה רווחת באלפי הבניינים מחופי השיש, אלא שעד כה הסתיימו כל המקרים, באורח נס, רק
עד שמישהו נפגע
בן 5 נפצע אנושות מאריח שיש שנפל מבניין
רענן בן צור
הילד שהה עם אמו מתחת לבניין ברחוב הנשיאים בהוד השרון כשלפתע צנח אריח שיש מהקומה השמינית. הוא נפצע קשה בראשו והובהל לבית החולים בילינסון
לכתבה המלאה
בתוצאות של "כמעט ונפגע".
 
במקרה אחר שאירע לפני כחמש שנים התנתקה פלטת שיש ונפלה מקיר בניין בקומה השישית ופגעה בעגלת פעוט, בשעה שאימו הכניסה אותו למכונית - "נס מאלוהים" הגדירה אז אימו של הפעוט את האירוע. במקרה אחר חדר אריח שהתנתק מבניין דרך שמשה קדמית של רכב, גם כאן, רק בנס נמנע אסון. 
 
באוגוסט אשתקד הגישו דיירי פרויקט היוקרה "צמרות", הנמצא על גבול הרצליה-רמת השרון, תביעה בסך של 5 מיליון שקל נגד מקימת הפרויקט - כרמות השקעות ונכסים. בתביעה טענו הדיירים כי בפרויקט התגלו ליקויי בנייה חמורים וכי לוחות השיש נושרים מקירות חלק מהבניינים בפרויקט. לטענתם, בינואר 2004 נפל לראשונה אריח חיפוי אבן מהקיר החיצוני של אחד הבניינים בפרויקט, והתרסק על שני כלי רכב השייכים לדיירים בבניין. וזוהי רשימה חלקית ביותר. 
 
לאורך ההסטוריה של הבנייה בישראל עברה מעטפת הבניין כמה שינויים - מתקופת הטיח, דרך תקופת ה"שפריץ", ציפוי הגרנולית והפסיפס. בשני העשורים אחרונים תופסים אריחי השיש והאבן מקום של כבוד בבנייה הישראלית. במקור התפתחה "אופנת החיפוי" ככזו המשווה לבניין בטון מראה של בניין עשוי אבן. מאז התפתח השוק והתעצם והוא כולל היצע עצום של אריחים בגדלים, בעוביים שונים - מציפוי האבן הירושלמית, המפאר את בתי ירושלים, חיפוי השיש בגווני הבז', הנפוצים כציפוי לבנייני משרדים ועוד. 
 
מבני משרדים ומסחר, בנייני מגורים, בתי ספר ומבני ציבור - רוב רובם מצופים כיום אריחים אבן ושיש. מדובר במאות ואלפי אריחים המוצמדים לדפנות הבניין באמצעות חומרי הדבקה ורשתות ברזל.
 
כיצד עובדת שיטת החיפויים? 
 
בענף הבנייה קיימות כיום שתי שיטות לחיפויי בניין באמצעות האריחים - חיפוי "יבש" וחיפוי "רטוב".
 
שיטת החיפוי ה"יבש" מאפיינת בעיקר מבנים המצופים באריחים גדולים וכבדים של אבני גרנית. מדובר באריחים בגדלים של 60X80, 60X60 ו-40X80 ס"מ ובגוון חום ואפור, המושחלים על מסילות מתכת לרוחב הבניין. הארחים אינם מודבקים לדפנות הבניין כך שנוצר חלל בין הציפוי וקירות הבניין.
 
שיטת החיפוי ה"רטוב" היא השיטה הנפוצה יותר. בשיטה זו האריחים מחוברים בשני אופנים לדפנות הקירות החיצוניים של הבניין: האריחים מעוגנים באמצעות חוטי ברזל מגלוונים לרשת מתכת מגלוונת המוצמדת לקיר הבניין. בנוסף, מודבק האריח לקיר באמצעות חומרי מליטה וטיט, המיועדים להדבקת האריח. השיטה אינה דורשת רק שימוש בחומרים הנכונים, אלא גם טיפול מיומן בתהליך ההדבקה.
 
"בשנים האחרונות יש נטייה בענף לקחת קבלן רק לפי המחיר. יותר ויותר אנשים מחפשים את המחיר הזול, וזה גורם לקבלנים להוזיל עלויות והסטנדרטים בענף יורדים", מסביר דרור קורן, מנכ"ל חברת אופק, המתמחה בחיזוק אריחים למבנים. לדבריו, הדבר הניכר גם באיכות עיגון האריחים. "בבתים רבים, ניסה הקבלן לחסוך ולא השתמש במתכת מגלוונת. התוצאה היא שאחרי כמה חורפים מה שמעגן את החיפוי מחליד והאריח משתחרר", מסביר קורן.
 


חיזוק אריחים בבניין קיים 
 
היכן שהם מחפפים קורן מתקן. חברת אופק היא חברת בנייה משפחתית הקיימת כבר 30 שנה. בשנים האחרונות השכילו בחברה להבין כי תופעת נשירת האריחים היא מקור פרנסה בפני עצמו ומאז פיתחה החברה התמחות בנושא חיזוק האריחים קיימים וציפוי הפרויקטים חדשים. את האריחים הקיימים מחזקת החברה באמצעות קידוח ברגי אל-חלד מנירוסטה בארחים וחיזוקם לקיר. את חורי הקידוח מכסים בפקקי אבן בגוון האריח, כך שהחיזוק אינו נראה לעין.   
 
"השיטה טובה, אבל בתיאוריה"
בעיה נוספת היא נושא הבקרה והפיקוח. האפשרות של בדיקת כל אריח ואריח המודבק על הבניין, אינה ריאלית. כך שבסופו של תהליך, איכות ההדבקה והחיבור תלויים בידיו של עובד אחד, מיומן יותר או פחות, שלפניו שטחי קיר עצומים לכסות. 
 
"השיטה של חיפויי אבן לבניין היא שיטה טובה בתאוריה אולם אינה מוכיחה עצמה במציאות", מסביר מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, נתן חילו. "לא ניתן לפקח בשטח על כל עובד ולוודא כי
הוא מבצע את חיבור הפלטות על פי התקן, בייחוד כאשר בניין כולל בין 10,000 ל-50,000 אבנים. מבחינת הקושי לפקח על ביצוע החיפוי, ניתן להשוות את שיטת הדבקת אריחי החיפוי לשיטת הפל קל".
 
מדובר בשיטה שאם הישום שלה היה נעשה על פי התכנון היא היתה טובה. היא נכשלה כי לא ניתן היה לפקח על הביצוע. לדבריו, ברוב המקרים, אבני חיפוי אינן מודבקות אל חזית הבניין. על חזית הבניין יש רשת פלדה וכל אבן נקשרת אל הרשת בארבעה קשרים. מדובר במעין עבודת  "רקמה" שמחייבת דיוק וקפדנות רבה שלא ניתן לבדוק שאכן מבוצעת ולכן אין כמעט סיכוי שבבניין מחופה באבנים לא תיפול אחת או יותר אבנים במהלך השנים לאחר בנייתו.
 
בינתיים השנים חולפות וחיבור האריחים הולך ומתורפף. לדברי קורן, לאחרונה בולטת התופעה עוד יותר, מתחילה "עונת הנשירה" של האריחים וכעת אנו מתחילים "לקצור" שנים של חאפריות ישראלית.

להמשך קריאה לחץ כאן. 

רקע: משברי המים הפוקדים את מדינת ישראל בעשור האחרון הובילו לבחינת מעמיקה של האפשרויות להגדלת כמות המים הזמינים למגזרים הפרטי, הציבורי, התעשייתי והחקלאי. בשנת 2010 קבעה הכנסת תקנות לטיהור שפכים לאיכויות המאפשרות השקיה בלתי מוגבלת (תקנות בריאות העם 2010, איכות קולחין "תקנות ענבר"). בתקנות נקבעו לוח הזמנים ואיכות הקולחים בהם נדרשים מכוני טיהור השפכים לעמוד (לאחר טיפול שלישוני) בכדי לאפשר שימוש חוזר בחקלאות ללא חשש לזיהום קרקע ומי תהום.
תאגיד מי רעננה מטפל בשפכי העיר באמצעות מט"ש (מתחם טיהור השפכים) רעננה. המכון מפיק קולחים באיכות גבוהה מאוד המוגדרת "השקיה ללא מגבלות" – איכות "שלישונית".

מאחר ומרבית שפכי התעשייה בישראל מוזרמים לטיפול במכוני טיהור השפכים המטפלים גם בשפכים הסניטריים קבעה רשות המים בשנת 2011 כללים להזרמת שפכי תעשייה אל מערכת השפכים הציבורית (כללי תאגידי מים וביוב, שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), זאת מאחר ושפכי התעשייה עלולים להכיל מזהמים שונים שטווח השפעותיהם רחב יותר, כמו פגיעה במערכת הביוב, סתימות ביוב רבות ונזק לציוד אלקטרו-מכני, פגיעה באיכות מי קולחים, פגיעה בערכי הסביבה ובאיכות החיים של התושבים.

בעל עסק יקר! לידיעתך בתאריך 01/7/2014 נכנס לתוקפו עדכון לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד 2014 להלן (כללי שפכי מפעלים) הקובעים הוראות שונות בקשר להסדרת הזרמתם של שפכי מפעלים ובתי עסק באופן שלא תגרום נזק למערכת הביוב, תהליכי הטיפול בשפכים וניצול מי הקולחין, וכן למניעת מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה.
קישור לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) תשע"ד -2014
קישור לסימולאטור שפכי מפעלים יולי 2014 באתר רשות המים.
קישור לקובץ לתעריפי מים וביוב 2014.
 
עיקרי הכללים:
הכללים חלים על כל עסק העונה על ההגדרה "מקום שבו מעבדים או מייצרים או נותנים שירותים ושממנו מוזרמים שפכי תעשייה, במישרין או בעקיפין".
לפי הוראות כללי השפכים מפעל לא יזרים במישרין או בעקיפין שפכים שהינם "שפכים אסורים להזרמה". כהגדרתם בכללי השפכים למערכת הביוב העירונית, כמו כן מפעל לא יזרים למערכת הביוב "שפכים חריגים" כהגדרתם בכללי השפכים, אלא בכפוף לדיווח או לקבלת אישור מתאים מן התאגיד ומשרד להגנת הסביבה, לפי המקרה וזאת לפי סעיף 10 לכללי השפכים.
חשוב להדגיש כי מטרת הכללים הינה מניעת מטרידים והפסקת הנזק הנגרם למערכת הביוב כתוצאה מהזרמה אסורה.
 
ניטור ובקרת שפכי תעשייה
כללי תאגידים (שפכי מפעלים) קובעים כי תאגידי המים וביוב מחויבים לבצע תכנית לניטור ובקרת שפכי תעשייה באזורם, זאת בכדי למנוע מבתי עסק ומפעלי תעשייה להזרים חומרים אסורים למערכת הביוב הציבורי.
בהתאם לכללי השפכים, התאגיד עורך תוכנית ניטור ובקרה שנתית ביחס לשפכי מפעלים שתהליכי הייצור בהם מעוררים חשש להזרמת שפכים חריגים ו/או אסורים למערכת הביוב העירונית בניגוד לכללי השפכים.
בכללים סווגו העסקים לפי מגזרים תעשייתיים. תוכנית הניטור השנתית כוללת את רשימת בתי העסק הנדגמים ברחבי העיר רעננה, את הפרמטרים הנדגמים בכל בית עסק ואת תדירות הדגימה. הקלק לקבלת תוכנית הניטור והבקרה השנתית של תאגיד מי רעננה.
מחלקת הנדסה בתאגיד מי רעננה מיישמת תכנית אכיפה ופיקוח בהתאם לכללי השפכים כפי שנקבעו על ידי רשות המים בכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד 2014.
הבדיקות שמתבצעות באופן שוטף הן בדיקות תקופתיות שנערכות במפעלים שונים על ידי מעבדה מוסמכת.
תוכנית הניטור הוגשה לממוני סביבה במשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ואושרה.
בכל תחילת שנה התאגיד יודיע למפעל / בית העסק כי הוא נכלל בתוכנית הדיגום.
תוצאות הדיגום יועברו למפעל / בית העסק בתוך 30 יום ממועד קבלתן בתאגיד.
דוגם מוסמך יבצע את הדיגומים והדגימות במעבדה מוסמכת.
ישנם בתי עסק המופיעים בתכנית ניטור אך עדין לא נמצאים בתהליך הדיגום ולגביהם יוחלט האם נידרש לבצע דיגומים או שיגרעו מתוכנית הדיגום.
הקלק לקישור דו"חות הדיגום של בתי העסק: חלק א', חלק ב'. חלק ג'
 
להמשך קריאה לחץ כאן.

כידוע, בשנים האחרונות קמו כפטריות אחרי הגשם תאגידי מים וביוב אשר תפסו את מקומן של הרשויות המקומיות בכל הנוגע להסדרת משק המים והביוב ברשויות המקומיות. התוצאה כמובן היא הקמת מנגנונים חדשים אשר נדרשים לעמוד על רגליהם באופן עצמאי וממקורותיהם העצמיים. ככלל, הקושי בעניין זה הוא ברור באשר ההכנסות מאגרות המים והביוב עד להקמת התאגידים לא כיסו את העלויות בנושא. בד בבד ותוך כדי הקמת התאגידים קבע הרגולטור כללים שונים אשר מקנים לתאגידי המים והביוב סמכויות נרחבות בכל הנוגע לפיקוח על מערכת המים והביוב. כללים מעניינים שראוי להפנות את תשומת הלב אליהם הם כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"א – 2011. כללים אלו מאפשרים לתאגידי המים והביוב לדגום את מערכת הביוב של "מפעל". "מפעל" מוגדר בכללים, באופן רחב, כמקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים, או נותנים שירותים, ושממנו מוזרמים שפכי תעשיה, במישרין או בעקיפין. "שפכי תעשיה" מוגדרים בכללים גם הם בצורה רחבה כשפכים שמקורם במפעל המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטאריים. הגדרה רחבה זו כוללת בחובה מלבד "מפעלים", גם בתי מלון, בתי דיור מוגן, תחנות דלק ועוד נכסים הנזקקים למערכת הביוב הציבורית. בעצם, מטרת הכללים היא להגן את תשתית הביוב הציבורית על חלקיה מהזרמה של שפכים בעלי חומרים מזיקים לתשתית וכן לפצות על העלויות העודפות הנגרמות לתאגיד ו/או מי מטעמו בעת הטיפול בשפכים החריגים. בהתאם לכללים ולצורך הגשמת מטרותיהם רשאי התאגיד לבצע דגימות של איכות השפכים המוזרמים על ידי המפעל מעת לעת. ככל שהדגימה מאתרת הזרמה לא תקינה של חומרים אל מערכת הביוב העירונית אז מתאפשר לתאגיד להטיל קנסות על המפעל המזהם. הקנס מחושב בהתאם לנוסחה שנקבעה בכללים. המדובר בנוסחה מורכבת המשקללת את סוג הרכיב המזהם והעלויות הנדרשות לטיפול בנזק הנגרם על ידו או עלויות הטיפול באותו הרכיב. התוצאה המתקבלת מהנוסחה עלולה לקבל ביטוי במאות אלפי ₪. בסופו של דבר הקנס שיוטל יחושב בעד התקופה מהדגימה האחרונה או חצי שנה שקדמה לגילוי, לפי הקצרה מביניהן.

כל עוד לא תיקן המפעל את הליקויים אשר הביאו להזרמת השפכים או התקין מערכות המבצעות סינון של השפכים בתחומו הוא צפוי לעמוד בפני הדגימות ובעקבותיהן הקנסות. במידה וחויב מפעל בתשלום קנס כאמור, אין בתשלום משום היתר, הרשאה או הסכמה לפעולת ההזרמה. בהתאם לכללים קיימת אפשרות נוספת למפעל לפנות מראש אל התאגיד ולבקש היתר להזרים את השפכים החריגים. במידה והתאגיד מחליט ליתן את האישור להזרמה החריגה מראש אזי הוא זכאי גם כן לקבל אגרה אך בשיעור מופחת ביחס לקנס.  אכן, בתקופה האחרונה אנו נתקלים בתאגידים רבים אשר החלו ליישם את הכללים ומפעלים רבים החלו לקבל את הקנסות הללו. ראוי לדעת שבמידה ויש מחלוקת החוק קובע פרוצדורה של ערר לממונה שהוסמך בנושא. החוק קובע שאת הערר יש להגיש בתוך 45 ימים בלבד.המדובר בכללים חדשים אשר רק עתה החלו התאגידים לעכל אותם. אנו צופים שבגלל ההיקף העצום של הדרישות הצפויות נושא זה אמור להיות בכותרות וצפויה עבודה רבה לממונה על העררים בנושא.

הבית הוא המקום בו אנו חשים הכי בטוחים ובתוכו אנו מרגישים מוגנים מפני זיהומים סביבתיים כגון רעש, זיהום אוויר וחשיפה לחומרים מסוכנים. אולם, מחקרים חדשים מראים שהבית לא בהכרח נקי מזיהום כמו שחשבנו. מתברר, שגם בבית, אנו מוקפים כל הזמן בכימקלים מסוכנים המצויים במוצרי הצריכה בהם אנו משתמשים; בחומרי הניקוי, במוצרי הקוסמטיקה והטיפוח ובמזונות שאנו אוכלים ונחשפים להם באופן יומיומי. חלק מהחומרים הרעילים הללו מתפרקים לחומרים אחרים, חלקם מזהמים את הסביבה וחלקם מצטברים בגופינו.

למרות שלמרבית האנשים יש יכולת להסתגל לשינויים סביבתיים וגוף האדם יודע להתמודד מול מגוון זיהומים סביבתיים, חשיפה לחומרים מסוכנים מזיקה לבריאות, בפרט לקבוצות פגיעות יותר כגון: ילדים, קשישים, נשים בהריון, ואנשים בעלי רגישות גנטית ו/או היסטוריה משפחתית למחלות שונות.

בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעתם המזיקה של כימקלים אלו ונערכים מחקרים רבים בנושא. בעשור האחרון, נמצא כי כאשר חומרים רעילים  חודרים לגוף דרך הנשימה, העור או באכילה, הם עלולים לגרום לתופעות שונות, החל מגירוי קל בעיניים ובמערכת הנשימה וכלה במחלות קשות כגון סרטן והפרעות נוירולוגיות, בקרב עובדים כמו גם בקרב הציבור הרחב.

על מנת להתמודד עם ההשפעות המזיקות של חומרים נפוצים אלו החלו ברחבי העולם להחמיר במדיניות ובאכיפה ולאתר פתרונות שונים ומגוונים, שלעיתים אף זולים למפתיע. עם זאת, חשוב לציין כי במחקרים נבדקה, על פי רוב, חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים בקרב חיות מעבדה, או בקרב אוכלוסיית עובדים (החשופים לכימיקלים במהלך העבודה השגרתית), אך כמעט ולא נערכה בדיקה באוכלוסיה הכללית.

ציבור מודע, ציבור בריא

הציבור הישראלי הוא ציבור משכיל ואכפתי. אך בכל הקשור לחשיפה לחומרים מסוכנים, בחוץ או בבית, הציבור אינו מיודע ולא מודע. משרדי הממשלה (בריאות, תמ"ת, מכון התקנים, הגנת הסביבה) לא מחנכים את הציבור לצרכנות בריאה ונבונה, שתפחית את החשיפה לכימיקלים הרעילים, וכך את התחלואה. בזיהום סביבתי הנגרם מתעשייה למשל, לא תמיד יש לציבור הרחב יכולת השפעה ו/או דרכים על מנת לפעול לצמצמו. אולם, בכל הקשור לזיהום בתוך הבית יש לנו, את היכולת להפחיתו ובכך לשמור על בריאותנו.

חברת שיכון ובינוי שבשליטת אשת העסקים שרי אריסון, וקבלן האיטום מטעמה, יפצו רוכשי פנטהאוז בפרויקט "חלומות קריית אונו" ב-235 אלף שקל בגין ליקויי בנייה. 200 אלף מהסכום תשלם שיכון ובינוי, ו-35 אלף שקל ישלם קבלן האיטום - כך הוסכם לאחרונה בהסדר פשרה שנחתם בין רוכשי הפנטהאוז לבין החברה והקבלן, לאחר שהרוכשים הגישו תביעה נזיקית בסך 680 אלף שקל לבית משפט השלום בתל-אביב.

מכתב התביעה שהוגש באמצעות משרד עו"ד פרץ-פרידמן מיכאלי, עולה כי בשנה הראשונה לכניסת הרוכשים לפנטהאוז בסוף 2008, גילו בו פגמים וליקויים שונים בריצוף, דלתות, חלונות, חשמל, אינסטלציה ומיזוג וחיפוי קירות המרפסת החיצונית, אלא שהפגם העיקרי היה רטיבות מסיבית בכל הבית, שההשלכות שלה נראו במשך 3 שנים. כבר בחודשים הראשונים החלו להתגלות בקירות ובתקרה סימני רטיבות, חדירת מים וסדקים קשים.
עוד נטען בתביעה כי כשנה לאחר כניסת הדיירים לפנטהאוז החלה מסכת ארוכה וסיזיפית שהתבטאה בקריאות שירות רבות לחברה. תקופות ארוכות עסקה החברה בתיקונים חוזרים של הליקויים באמצעות בעלי מקצוע שהוזמנו על-ידה ולא עמדו בסטנדרט עבודה סביר.
בשנים 2009-2012 החריפה הרטיבות עד שהגיעה כבר לרצפה והביאה לניפוח ולהרס רצפת הפרקט באחד החדרים. ניסיונות הפועלים לאטום את הקירות החיצוניים ולתקן את הנזילות כשלו, עד שבחורף 2012 חדרו הרטיבות והנזילות לחלק ניכר ממעגלי החשמל בבית וגרמו להשבתתם לכל אורך החורף, עד לכדי ניתוקם המלא בארון החשמל למשך חודשים.
חדש: באפשרותכם לסמן קטע מהמאמר ולשתף רק אותו. סמנו קטע ושתפו.
בעלי הפנטהאוז טוענים כי למרות המלצתו של מומחה הנדסי לבצע טיפול מקיף ויסודי כדי לפתור את הבעיה, החברה לא פעלה לתיקון הליקויים ומצב הפנטהאוז הידרדר. לטענתם, רק לאחר הגשת התביעה ומינוי מומחה, הסכימה שיכון ובינוי לפצותם בגין הנזק שנגרם להם.
שיכון ובינוי יוצגה בידי עורכי הדין שרון זיגר ונדב קציר.

מאז שהוקם המשרד הוא פועל נמרצות במישור האכיפה הפלילית. במשרד פועלת מערכת אכיפה מקצועית, מאורגנת ואפקטיבית.
לפעילות זו שותפים גורמים רבים, הכוללים בין היתר, גורמי פיקוח, גופי חקירה וגורמים מקצועיים במחוזות ובמטה הראשי. כמו כן, פועלים עורכי-דין בלשכה משפטית המעניקים ייעוץ משפטי שוטף לגופי האכיפה, מטפלים בתיקי החקירה ומלווים את התיקים המשפטיים, ותובעים חיצוניים בעלי הסמכה של היועץ המשפטי לממשלה אשר מנסחים את כתבי הטענות ומייצגים את המשרד בבתי המשפט השונים.

במסגרת האכיפה הפלילית של המשרד, נפתחו מאות תיקי חקירה בגין עבירות על דיני איכות הסביבה בכלל ועבירות של גרימת זיהום מקורות מים בניגוד להוראות סימן א'1 לחוק בפרט. כתבי האישום הוגשו ועודם מוגשים כנגד עבריינים שונים ובכללם רשויות מקומיות, תאגידי מים וביוב, גורמים מתחום החקלאות וגידול בעלי חיים, מפעלי תעשייה, חברות הדלק ומנהלי תחנות דלק (בגין זיהום מקורות מים מדלקים), מוסכים, מסעדות ואולמי אירועים, ולמעשה כל יצרן שפכים סניטריים ו/או תעשייתיים העובר עבירה על חוק המים ותקנותיו.

כתבי האישום שהוגשו בנושא מניעת זיהום מים בכלל ובנושא מניעת זיהום מים משפכי תעשייה ודלקים בפרט, הביאו לשינויים משמעותיים בתחום זה, הניכרים בין היתר, בהקמת מתקני טיפול בשפכים (מט"שים) והפסקת הזרמות שפכים למקורות מים.